Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 93b
קָסָבַר: מְגַדֵּף הַיְינוּ מְבָרֵךְ הַשֵּׁם, וּכְתִיב בִּמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם ''וְנָשָׂא חֶטְאוֹ''.
Traduction
He holds that with regard to the case of the blasphemer mentioned in the verse: ''That person blasphemes the Lord and that soul shall be cut off [karet] from among his people'' (Numbers 15:30), this is identical to the case of one who blesses the name of God, a euphemism for cursing God’s name. And it is written with regard to one who blesses the name of God: ''Whoever curses his God shall bear his sin'' (Leviticus 24:15). Therefore, the punishment of karet applies to a sin about which the Torah states: Shall bear his sin.
Rachi non traduit
קסבר מגדף. דכתיב ביה כרת היינו מברך את השם וכיון דיש כרת במברך את השם יליף האי מיניה נשיאות חטא נשיאות חטא לגזירה שוה:
וְגָמַר הַאי ''חֶטְאוֹ'' דְּהָכָא, מֵ''חֶטְאוֹ'' דְּהָתָם: מָה לְהַלָּן כָּרֵת, אַף כָּאן נָמֵי כָּרֵת.
Traduction
And Rabbi Yehuda HaNasi learned the meaning of this phrase: ''And he shall bear his sin,'' stated here, with regard to one who did not sacrifice the Paschal lamb, by way of a verbal analogy from the phrase: ''Shall bear his sin'' stated there, with regard to the blasphemer. Just as later, with regard to the blasphemer, it is referring to the punishment of karet, so too here, with regard to the Paschal lamb, it is referring to the punishment of karet. This concludes the Gemara’s explanation of the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.
וְרַבִּי נָתָן סָבַר: ''וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה'', דְּהַאי ''כִּי'' — לְשׁוֹן דְּהָא הוּא, וְהָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: דְּהָא ''קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמוֹעֲדוֹ'' בָּרִאשׁוֹן.
Traduction
And Rabbi Natan holds that the verse should be understood differently. In the verse: ''And refrains from offering the Paschal lamb, that soul shall be cut off from his people; because [ki] he did not bring the offering of the Lord in its appointed season'' (Numbers 9:13), this word ki has the meaning of: Because. And this is what the Torah is saying: ''Because he did not bring the offering of the Lord in its appointed season,'' referring to participating in the Paschal lamb on the first Pesaḥ, he is liable to receive karet.
Rachi non traduit
ורבי נתן. מוקי ליה להאי כי בלשון דהא וקאי אדלעיל מיניה למיתב טעמא למילתיה ונכרת בראשון משום דהא קרבן ה' לא הקריב במועדו בראשון:
הַאי ''חֶטְאוֹ יִשָּׂא'' מַאי עָבֵיד לֵיהּ? קָסָבַר: מְגַדֵּף לָאו הַיְינוּ מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם, וְגָמַר הַאי ''חֶטְאוֹ'' דְּהָתָם מֵהַאי ''חֶטְאוֹ'' דְּהָכָא. מָה הָכָא כָּרֵת — אַף הָתָם כָּרֵת.
Traduction
The Gemara asks: If so, that part of the verse which says: He shall bear his sin, what does Rabbi Natan do with it? The Gemara answers: Rabbi Natan holds that the case of the blasphemer is not identical with the case of one who blesses the name of God; blasphemy refers instead to one who sings praises to false gods. Thus, the Torah does not specify the punishment of one who curses God. He learned the meaning of that phrase ''his sin,'' there, with regard to one who curses God, by way of a verbal analogy from this phrase ''his sin'' here, in the case of one who did not offer the Paschal lamb. Just as here, with regard to the Paschal lamb, the punishment is karet, so too there, with regard to one who curses God, the phrase: He shall bear his sin, is a reference to the punishment of karet.
Rachi non traduit
לאו היינו מברך את השם. אלא מזמר ומשורר לע''ז דאיכא דסבירא ליה הכי בכריתות (דף ז:) ולית לן כרת במברך אי לאו מהכא גמירי לה:
וְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא סָבַר: ''וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה'', אִי ''קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמוֹעֲדוֹ'' — בַּשֵּׁנִי.
Traduction
And Rabbi Ḥananya ben Akavya holds that the word ki in the verse should be rendered: If, as Rabbi Yehuda HaNasi interpreted it, but the verse should be understood as follows: ''And refrained from participating in the offering of the Paschal lamb, that soul shall be cut off from his people if he did not bring the offering of the Lord in its appointed season,'' which is on the second Pesaḥ.
Rachi non traduit
ורבי חנניא. נמי דריש האי כי לשון אי כר' אלא קסבר לאו מילתא אחריתי היא אלא כרת דקמא תלא ביה ונכרת במזיד דראשון אם קרבן ה' לא יקריב בשני:
וְהַאי ''חֶטְאוֹ יִשָּׂא'' מַאי עָבֵיד לֵיהּ? כְּדַאֲמַרַן.
Traduction
The Gemara asks: And with regard to that phrase: ''He shall bear his sin,'' what does Rabbi Ḥananya ben Akavya do with it? The Gemara answers: He uses it in the same way as Rabbi Natan, as we said above, to derive the punishment for one who curses God.
Rachi non traduit
כדאמרן. לאגמורי כרת למברך:
הִלְכָּךְ: הֵזִיד בָּזֶה וּבָזֶה — דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב, שָׁגַג בָּזֶה וּבָזֶה — דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר.
Traduction
Therefore, if one intentionally refrained from offering the Paschal lamb on both the first and second Pesaḥ, all agree that he is liable to receive karet. If one unwittingly forgot on both the first and second Pesaḥ, all agree that he is exempt from karet.
Rachi non traduit
דברי הכל חייב. חד כרת:
הֵזִיד בָּרִאשׁוֹן וְשָׁגַג בַּשֵּׁנִי, לְרַבִּי וּלְרַבִּי נָתָן — מִחַיְּיבִי, לְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא — פָּטוּר.
Traduction
If one intentionally refrained from offering the Paschal lamb on the first Pesaḥ and unwittingly forgot on the second, according to the opinions of Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Natan he is liable to receive karet, because he intentionally refrained from offering the sacrifice on the first Pesaḥ and did not rectify his mistake on the second Pesaḥ; however, according to the opinion of Rabbi Ḥananya ben Akavya he is exempt, because he holds that one is liable only if he intentionally refrained both times from offering the Paschal lamb.
Rachi non traduit
לר' ור' נתן חייב. דלא סבירא להו דשני תקנתא דראשון:
שָׁגַג בָּרִאשׁוֹן וְהֵזִיד בַּשֵּׁנִי, לְרַבִּי — חַיָּיב. לְרַבִּי נָתָן וּלְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא — פָּטוּר.
Traduction
If one unwittingly forgot on the first Pesaḥ and intentionally refrained from bringing the offering on the second Pesaḥ, according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi he is liable, because Rabbi Yehuda HaNasi considers the second Pesaḥ an independent Festival that is mandatory for all those who did not offer the Paschal lamb on the first Pesaḥ. According to the opinions of Rabbi Natan and Rabbi Ḥananya ben Akavya, who hold that the second Pesaḥ is a chance to redress the sin of the first Pesaḥ, since he did not intentionally fail to offer the Paschal lamb on the first Pesaḥ, he is exempt from the punishment of karet even if he intentionally failed to offer the Paschal lamb on the second Pesaḥ.
Rachi non traduit
שגג בראשון והזיד בשני לרבי חייב. דאית ליה כרת בשני באנפי נפשיה:
לר' נתן ור' חנניא פטור. דהא לא כתיב כרת אלא אראשון והרי שגג בו:
מַתְנִי' אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְחוֹקָה? מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מֵאִיסְקוּפַּת הָעֲזָרָה וְלַחוּץ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי: לְפִיכָךְ נָקוּד עַל ה', לוֹמַר: לָא מִפְּנֵי שֶׁרָחוֹק וַדַּאי, אֶלָּא מֵאִיסְקוּפַּת הָעֲזָרָה וְלַחוּץ.
Traduction
MISHNA: What is the definition of a distant journey that exempts one from observing the first Pesaḥ? Anywhere from the city of Modi’im and beyond, and from anywhere located an equal distance from Jerusalem and beyond in every direction; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Eliezer says: From the threshold of the Temple courtyard and beyond is considered a distant journey; therefore, anyone located outside the courtyard at the time that the Paschal lamb is slaughtered is exempt from observing the first Pesaḥ. Rabbi Yosei said to him: Therefore, the word is dotted over the letter heh in the word ''distant [reḥoka]'' to say that the meaning of the word should be qualified: It should be understood that it is not because he is really distant; rather, it includes anyone located from the threshold of the Temple courtyard and beyond.
Rachi non traduit
מתני' מודיעים. שם העיר:
נקוד על ה'. שברחוקה וכל ניקוד למעט הדבר בא דמשמע סמיוה להא תיבה מהכא:
גְּמָ' אָמַר עוּלָּא: מִן הַמּוֹדִיעִים לִירוּשָׁלַיִם חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִילִין הָוְיָא. סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כַּמָּה מַהֲלַךְ אָדָם בַּיּוֹם — עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת: מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד הָנֵץ הַחַמָּה חֲמֵשֶׁת מִילִין, מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וְעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים חֲמֵשֶׁת מִילִין. פָּשׁוּ לֵהּ תְּלָתִין: חֲמֵיסַר מִצַּפְרָא לְפַלְגָא דְיוֹמָא, וַחֲמֵיסַר מִפַּלְגָא דְיוֹמָא לְאוּרְתָּא.
Traduction
GEMARA: Ulla said: The distance from the city of Modi’im to Jerusalem is fifteen mil. He held like this following opinion that Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: How far can an average person walk on an average day? One can walk ten parasangs [parsaot], which are forty mil. This is divided in the following way: From dawn until sunrise one can walk a distance of five mil, and from sunset until the emergence of the stars one can walk another five mil. There are thirty mil remaining that one can walk in a day: Fifteen from the morning until midday, and fifteen from midday until evening.
Rachi non traduit
גמ' חמשה עשר מילין. מדקרי ליה תנא דידן דרך רחוקה לגבי פסח וסבירא ליה לעולא דרך רחוקה כל שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה כל שעת שחיטה מהלך ואינו מגיע ושעת שחיטה מחצות היום ואילך דבין הערבים כתיב ביה כתמיד ותמיד אע''פ שנשחט בשש ומחצה זמנו מן התורה מתחלת שבע ואילך שמתחלת החמה להתעקם כלפי מערב קצת ומשחרי כותלי דהכי אמרינן ביומא בפ' שלישי (דף כח:) צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי והיינו מחצות היום ולהלן ופרכינן עלה מהא דתנן תמיד נשחט בשש ומחצה ומשני שאני כותלי בית המקדש דלא מכווני רחבם מתחתיהן ולא משחרי בעיקום פורתא עד חצי שבע ומיהו זמן שחיטה מתחלת שבע ואילך ונמשך עד שתשקע החמה ומשתשקע החמה לא דדם נפסל בשקיעת החמה באיזהו מקומן (זבחים דף נו.) ומחצות ועד שקיעת החמה מהלך חמשה עשר מילין כי הא דר' יוחנן:
סבר לה. עולא:
כמה מהלך אדם. בינוני וביום בינוני דתקופת ניסן ותשרי שהימים והלילות שוין:
עשרה פרסאות. ארבעים מילין:
מעלות השחר עד הנץ החמה חמשה מיל. כך שהיית החמה לצאת בעוביו של רקיע וכנגדה שוהה בשקיעתה ליכנס דהיינו משקיעתה ועד צאת הכוכבים:
פשו תלתין. מהנצה ועד שקיעתה:
לאורתא. לשקיעת החמה דשוב אין זמן שחיטה דדם קדשים נפסל בשקיעת החמה כדאמרינן באיזהו מקומן בשחיטת קדשים:
עוּלָּא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר עוּלָּא: אֵי זֶה הוּא דֶּרֶךְ רְחוֹקָה? כֹּל שֶׁאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה.
Traduction
The Gemara explains that Ulla conforms to his standard line of reasoning below, as Ulla said: What is the definition of a distant journey? It is any distance from which one is unable to reach Jerusalem and enter the Temple by the earliest time of the slaughter of the Paschal lamb. The obligation to slaughter the Paschal lamb begins at noon; therefore, if one is a distance of fifteen mil from the Temple in the morning, he will not be able to arrive there before the time that the offering may be slaughtered.
Tossefoth non traduit
עולא לטעמיה. תימה מנא ליה לעולא דלא הוי שעת שחיטה מתחילת שקיעה דדם נפסל בשקיעת החמה דריש ליה מביום הקריבו את זבחו והא קיימא לן בפ' שני דמגילה (דף כ:) דעד צאת הכוכבים יממא הוא:
אָמַר מָר: מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד הָנֵץ הַחַמָּה חֲמֵשֶׁת מִילִין, מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ''וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים וְגוֹ''', וּכְתִיב: ''הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צוֹעֲרָה''. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְדִידִי חֲזֵי לִי הָהוּא אַתְרָא וְהָוְיָא חֲמִשָּׁה מִילִין.
Traduction
The Gemara addresses the previously mentioned discussion: The Master said that from dawn until sunrise one can walk a distance of five mil. From where do we derive this? As it is written: ''And when the morning arose, the angels hastened Lot, saying: Arise, take your wife and your two daughters that are here, lest you be swept away in the iniquity of the city'' (Genesis 19:15), and it is written: ''The sun was risen upon the earth when Lot came to Zoar'' (Genesis 19:23). Therefore, the distance between Sodom and Zoar is the distance one can walk between dawn and sunrise, and Rabbi Ḥanina said: I myself saw that place, and it is a distance of five mil. This serves as a biblical proof that one can walk five mil between dawn and sunrise.
גּוּפָא, אָמַר עוּלָּא: אֵיזֶה הוּא דֶּרֶךְ רְחוֹקָה? כֹּל שֶׁאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה. וְרַב יְהוּדָה אָמַר: כֹּל שֶׁאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת אֲכִילָה.
Traduction
The Gemara discusses the matter of the above statement itself. Ulla said: What is the definition of a distant journey; any journey of a distance from which one is unable to reach Jerusalem and enter the Temple by the earliest time of the slaughter of the Paschal lamb. And Rav Yehuda said: Any journey of a distance from which one is unable to reach Jerusalem, where the Paschal lamb is eaten, and enter during the time of the eating, the following night.
Rachi non traduit
בשעת אכילה. כל שעת אכילה שרחוק מחצות היום כל כך שאינו יכול ליכנס כל הלילה אכילת הפסח כל הלילה ורבנן עבוד הרחקה ואמור עד חצות לר''ע ולר''א דאורייתא עד חצות בפרק בתרא (דף קכ:) ובברכות בפ''ק (דף ט.):
Tossefoth non traduit
רב יהודה אמר כל שאינו יכול ליכנס בשעת אכילה. תימה דלרב יהודה מן המודיעים לא יכול ליכנס בחצי היום וכל הלילה ולעולא בשעת שחיטה דניחזי אנן ויש לומר דאיסתתום דרכים כדאמרינן בר''ה (דף כג:) ועוד דאליבא דר''ע קיימי' דאית ליה תחומין דאורייתא ולרב יהודה יכול ליכנס מן המודיעים עד סמוך לתחום בתחלת הלילה וליכא בינייהו השתא כולי האי וכן משמע בירושלמי:
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְעוּלָּא: לְדִידָךְ קַשְׁיָא וּלְרַב יְהוּדָה קַשְׁיָא. לְדִידָךְ קַשְׁיָא, דְּאָמְרַתְּ: כֹּל שֶׁאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה, וְהָא טְמֵא שֶׁרֶץ — דְּאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה, וְקָאָמְרַתְּ: שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ.
Traduction
Rabba said to Ulla: According to your opinion it is difficult, and according to Rav Yehuda’s opinion it is difficult. According to your opinion it is difficult, as you said that any journey of a distance from which one is unable to reach Jerusalem and enter the Temple courtyard by the time of the slaughter of the Paschal lamb is considered a distant journey. Yet with regard to one who is ritually impure due to contact with a dead creeping animal, who is unable to enter the Temple courtyard at the time of the slaughter due to his impurity, you said: One may slaughter the Paschal lamb and sprinkle its blood on behalf of one who is ritually impure due to contact with a dead creeping animal, even though he will only become pure after nightfall, when the Paschal lamb is eaten.
Tossefoth non traduit
וקאמרת שוחטין וזורקין על טמא שרץ. לאלומיה פירכי' הוא דקאמר הכי ואפי' סבר אין שוחטין הוה מצי למיפרך מטבול יום דלכולי עלמא שוחטין וזורקין עליו אע''פ שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה:
וּלְרַב יְהוּדָה קַשְׁיָא, דְּאָמַר: כֹּל שֶׁאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת אֲכִילָה, וְהָא טְמֵא שֶׁרֶץ — דְּיָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת אֲכִילָה, וְקָאָמַר: אֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ!
Traduction
And according to Rav Yehuda’s opinion it is difficult, as he said that any journey of a distance from which one is unable to enter Jerusalem during the time of the eating is considered a distant journey; yet with regard to one who is ritually impure due to contact with a dead creeping animal, who is able to enter Jerusalem and participate in consuming the offering at the time of the eating, he said the opposite: One may not slaughter the Paschal lamb and sprinkle its blood on behalf of one who is ritually impure due to contact with a dead creeping animal, even though he will be able to immerse and become ritually pure by nightfall, when the offering is to be eaten.
Rachi non traduit
ולרב יהודה קשיא. דאמר כל שאינו יכול ליכנס בשעת אכילה הוא דפטור הא איחזי למיכל לאורתא חייב:
והא טמא שרץ כו'. ופלוגתייהו בפרק האשה (לעיל פסחים דף צ:):
אֲמַר לֵיהּ: לָא לְדִידִי קַשְׁיָא וְלָא לְרַב יְהוּדָה קַשְׁיָא. לְדִידִי לָא קַשְׁיָא: דֶּרֶךְ רְחוֹקָה לַטָּהוֹר, וְאֵין דֶּרֶךְ רְחוֹקָה לַטָּמֵא.
Traduction
Ulla said to him: According to my opinion it is not difficult, and according to Rav Yehuda’s opinion it is not difficult. According to my opinion it is not difficult because I hold that the concept of a distant journey applies only to one who is ritually pure, and the principle of a distant journey does not apply to one who is ritually impure. If one is ritually impure at the time of the slaughter, his obligation is immediately deferred to the second Pesaḥ regardless of the fact that he will become ritually pure in time to eat the offering at nightfall.
Rachi non traduit
לדידי לא קשיא. דאף על גב דדרך רחוקה פטרנא להאי דחזי לאורתא ומיחייבנא ליה גבי טמא שרץ היינו טעמא דדרך רחוקה תלא רחמנא פטורא דטהור והיינו דרך רחוקה שאין יכול ליכנס בשעת שחיטה דגבי עשייה כתיב ואף על גב דיכול ליכנס בשעת אכילה רחמנא פטריה אבל לטמא לא תלה רחמנא פטורא דידיה בדרך רחוקה אלא בטומאה וטעמא דטומאה משום אכילה היא ולאו משום עשיה דהא יכול לשלח קרבנותיו ועוד מדכתב טמא נפש ולא כתב בעל קרי או טמא שרץ שמעינן מיניה לא פטרי אלא בטומאה אריכתא דלא חזי לאורתא:
Tossefoth non traduit
דרך רחוקה לטהור כו'. דתלייה בעשיה דכתיב ובדרך לא היה וחדל לעשות כו' ואע''ג דבההוא קרא גופיה כתיב טומאה והאיש אשר הוא טהור אזלינן בתר אכילה מדחייב טמא שרץ דכתיב טמא נפש ולא כתיב טמא שרץ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source